אני לא אכתוב על כך שרק 4שנים אחרי הרשעה כבר דנים על הפחתה בעונש. אני רוצה תשובות.
כשבחודש דצמבר 2009 התפרסמה הידיעה הזאת ולאחר הלם הראשוני והצער שחשתי כלפי הנאנסת חשבתי רבות על ארוסתו של האנס השפל הזה.
חשבתי על התסכול ועל העצב שבטח היא חשה כשעולמה התמוטט. בעיניי רוחי שמלתה הלבנה נשארה יתומה.
יתכן שלי היה ברור מאליו שחתונה לא התקיימה לכן היתי המומה לשמוע שהאנס קיבל במתנה על מעשה האונס כלה וגם ילד.
איך עשית אהבה עם אנס? איך נתת לו לגעת בך?
# האם עצרת לרגע וניסית לחוש את הסיוט של הקורבן?
# האם עצרת לרגע ודימיינת את ארוסתך רודף אותה כמו חיה ונוגח מעליה ומנסה לבצע את זממו?
# האם עצרת לרגע ותיארת לעצמך איזה פחד קיומי חשה אותה בחורה?
# האם עצרת לרגע וחשבת שזו היתה יכלה להיות אחותך? חברתך ? בתך יום אחד?
# האם עצרת ולרגע קט חשבת לעצמך כמה מיים יזרמו בירדן עד שהיא תצליח לשכוח ולשקם את חייה?
# האם האהבה עד כדי כך עיוורת?
# האם דימוי העצמי שלך ברצפה?
# האם הופעל אליך לחץ סביבתי ?
# האם קנו אותך להיות שם לצדו?
# האם נאמר שדמות של בעל ואבא תעשה רושם טוב יותר על ועדת השחרורים בעוד 4 שנים?
שאלות ללא מענה. שאלות של ילדה בת 14. ילדה שלא שכחה.
תגידי לי.