פוסט שני בסדרה “נשים מעניינות באמצע הדרך”
אחירי קפיצת ראש עם הראיון הראשון שערכתי עם דנה אלוף ונהניתי מאוד ,נשאר לי טעם של עוד וזו התוצאה:
ראיון עם ריקי כרמל – מנהלת ספריית ראש עין אך מתראיינת בעיקר כרצה
את ריקי הכרתי לפני כשנתיים כשבאתי לנחם תנחומים חברה מאוד טובה שלי, שרית חיים.
אני זוכרת שאחרי החיבוק והנישוק, שרית הכירה ביננו ומיד אהבתי את ריקי.
היה משהו בחיוך שלה, בעיניים הבוהקות שהשאיר אצלי זיכרון חם ונעים ממנה. יש בה קסם.
לא די בכך אבל כששרית האהובה שלי אוהבת משהו/י אני יודעת שכנראה גם אני אוהב את האדם הזה.
הזמן עבר ומדי פעם שמעתי משרית על ריקי, על פרויקטים שהן מרימות ביחד.
כשחליתי בדלקת פרקים וסיפרתי לשרית שבתוך ריפוי וחזרה לשגרה החלטתי לרוץ מרתון היא אמרה לי “את יודעת שריקי התחילה לרוץ וגם פתחה בלוג בשם מהירה ועצבנית .תתקשרי אליה ותדברי איתה.”
מכיוון שאין לי מושג איך מתחילים לרוץ לא רק מרתון אלא גם את ה- 100 מטר הראשונים שלו, הידיעה שריקי עם החיוך המקסים כבר רצה עוררה אצלי רצון ליצור עמה קשר מידי. כבר למחרת היום שוחחנו וריקי הכניסה בי מין שקט שהכול אפשרי למרות המגבלות הפיזיות.
בטח תשאלו אותי “נו, מה היא אמרה לך? איזה טיפים היא נתנה לך?
את הטיפים אפשר למצוא בתוך השאלון וגם בסוף הפוסט.
חשבתי לעצמי בתור מה להציג את ריקי – האם בתוך מנהלת ספריה, האם בתוך רצה, האם בתוך אמא…מה? אפילו שאלתי אותה אבל שאלתי נותרה ללא מענה כי כנראה היא הכל ביחד.
אז אחרי הקדמה זו, אני שמחה להציג בפניכם את ריקי כרמל
1. מי את ריקי כרמל?
* אני בת 42, עונה לשאלון ומקשיבה לאיימי ויינהאוס ברקע.
* אוהבת מוזיקה יותר ממה שאני חושבת נראה לי, גם את דיון ורוויק ומוזיקת ג’ז בכלל, עמיר בניון, נתן, לשמוע את הילדים שלי שרים .
* אני אמא חד הורית ל 4 ילדים מקסימים.
* מנהלת הספרייה העירונית של ראש העין מזה 9 שנים
* אוהבת לבשל ולאפות בפולסים קטנים , לטוס לכל מיני מקומות ולשתות קפה שחור חזק כמעט בכל הזדמנות.
2.איך החלטת לרוץ?
קודם כל, אני רצה בקושי שנה וחצי ואני ממש נבוכה מכל השאלות, אני מקווה לא לעשות טעויות ולהגיד שטויות.
פגשתי חברה לפני שנתיים בקניון, בחול המועד פסח, אפריל 2013, סמוך ליום הולדתי ה 41.
חיפשתי בגדים ולא אהבתי את הצורה שהשמלה ישבה עליי. שאלתי אותה, את עדיין רצה והיא אמרה כן.
דברי עם איילת היא אמרה, יש לה קבוצה מצליחה. התקשרתי והצטרפתי. אני חושבת שזה התבשל אצלי עוד קודם, כשהייתי בחופשה באילת בחנוכה, כשראיתי כל כך הרבה אנשים רצים ואמרתי לעצמי, מעניין לנסות.
3. האם את רצה למטרה מסוימת?
תלוי מתי. בהתחלה רצתי כדי להרגיש טוב עם מה שאני לובשת.
אחר כך שגרת האימונים של פעמיים בשבוע הכניסה אותי למשמעת וויתור בעיקר על שיטוט בקניון.
אז התחילה ההנאה מהמשמעת ומהתוצאות המידיות, כיף ואושר על ההישג הרגעי.
בהמשך ציפייה למה עוד אני יכולה להגיע- אני טיפוס הישגי, שצריכה תוצאות מידיות.
4. לאיזה המרחקים את רצה כרגע? לאן את רוצה להגיע?
בשוטף, אני מתאמנת פעמיים בשבוע עם הקבוצה של איילת שמש המאמנת הקשובה והאוהבת שלא מוותרת לנו.
בימי ראשון יש לנו אימון עליות בדרך כלל כ 8.5 ק”מ, בימי רביעי אימוני אינטרוולים וכח ובימי שישי אני רצה עם חברה או לבד ריצה ארוכה.
בינתיים הגעתי למרחק של 12 ק”מ. היעד הקרוב הוא מרוץ תל אביב שיתקיים בתאריך 28.10 במקצה של 10 ק”מ.
היעד ולטווח היותר רחוק הנו חצי מרתון בינואר או במרץ, טרם החלטתי.
חשבתי השנה לרוץ 42 ק”מ מרתון, לכבוד היותי בת 42, אבל אחרי התייעצות עם המאמנת בחרתי להמתין ולצבור עוד ק”מ ולהתחזק מנטלית.
השריטה הגדולה, מתי שהוא לנסות ריצות אולטרא – אני משתעשעת עם הרעיון 🙂 .
5. מה הקושי שאת חווה במהלך ריצה? האם יש משברים ואם כן , איך את מתמודדת איתם?
בוודאי שיש משברים, זה חלק מהעניין לחוות אותם ולצלוח אותם. קודם כל יש הנאה צרופה, מכל אימון, יש משפט שאומר שאף פעם אני לא מצטערת שהגעתי לאימון באנגלית זה נשמע יותר טוב. אני רצה מאפריל שעבר, כלומר שנה וחצי והקשיים מתחלקים .
* בהתחלה הקושי הוא להבין מה הדבר הזה לרוץ, לנשום, להחזיק מעמד שתי דקות בריצה ואחר כך 5 דקות רצופות, וכך הלאה.
* להגיע לאימון זה קושי בפני עצמו, משום שהאינטנסיביות של החיים גוררת אותנו לכל מיני מקומות, לכן צריך לקבל החלטה של התמדה, אחרת זה לא יעבוד. לא תהיה התקדמות ויהיה תסכול.
* כשהתאמנתי לחצי מרתון פריז שהיה במרץ 2014 היה לי קשה בהתחלה להתעורר בחמש בבוקר ולהספיק כל כך הרבה דברים מוקדם בבוקר עד לתחילת האימון, אז למדתי שאני צריכה להשכים יותר מוקדם כדי לתת לעצמי זמן.
* באוגוסט וספטמבר חוויתי קושי בגלל החום הכבד והעובדה שהילדים בבית ואני באימון וגם כל ההתארגנות לביה”ס, אז בחרתי לרוץ רק פעם בשבוע במקום שלוש וביליתי יותר עם הילדים. החזרה כעת יותר קשה.
6. איך מתכוננים לריצה למרחקים ארוכים? מה העבודה המנטלית שאת עושה?
* אני מתפללת לפני, מבקשת מהשם שייתן לי הצלחה באימון , או במרוץ ומבטיחה שאחרי האימון אני אודה לו במזמור תהילים, או בנשמת כל חי, או בתיקון הכללי.
* מתוך הכרות עם עצמי, ההתנעה, הקילומטרים הראשונים קשים לי אז אני מנסה לרוץ אותם לאט ולא תמיד זה מצליח לי, ואז אני מגבירה קצב, נושמת בטכניקה חדשה שלמדתימ”עוצמת הרכות” וזה ממש עוזר.
* הרעיון של הריצה בשבילי, הוא הנאה והאתגר שאני מציבה לעצמי. אז אני משתדלת להנות ולהתפעל בכל פעם מהמסלול, מהמהירות, מהספרינט בסוף, מהאנשים מסביב, לאחרונה בעיקר אני קובה לנשימה שלי שמובילה אותי.
7. את אישה דתייה (שומרת מצוות) – איך זה מסתדר עם הריצה ? הלבוש? הסביבה? ריצה בקבוצה מעורבת?
שאלה סופר מביכה, אני אענה עליה.
* קודם כל אני לא רצה בשבת ולא משתתפת במרוצים בשבת מתוך החלטה ששבת עבורי זו מנוחה לגוף ולנפש.
* דבר שני, כשאני רצה אני לובשת בגדי ריצה והגדרתי לעצמי שהם רק עבור הריצה והחלטתי מראש על חולצה וטייץ 3/4, זה הגבול שלי מבחינת הצניעות ואני לא עוברת אותו.
* אם אני רצה עם הבן שלי אני לובשת חצאית ריצה מעל, מתוך כבוד אליו ולציצית שהוא לובש.
* הקבוצה שאני מתאמנת לא מעורבת רק נשים מצחיקות ומקסימות.
8. מה הטיפים שלך לרצים מתחילים כמוני?
* להתאמן בקבוצה וללכת עם עוד חברה, ההתאקלמות והכיף מועצמים.
* לקנות בגדים ולהתחדש בכל הזדמנות לקראת האימון.
* למצוא מאמנת מקסימה וקשובה.
* להחליט, אני רצה, זה התחביב שלי ואני משקיעה בו.
* לגוון בריצות, להירשם למרוצים, זה כיף גדול, כל ההפנינג והאנרגיה.
* להיות מבסוטית מהתוצאה שלך כל הזמן. במקרה שלך (מתחילה) הייתי מצרפת חברה לריצה/הליכה. לא לבד, זה מיותר להתחיל לבד.אחר כך תוכלי לרוץ לבד ולגמוא מרחקים.
* דבר חשוב נוסף, לעשות מתיחות לפני ומתיחות אחרי וגם לנמנם צהריים ביום של אימון, הגוף זקוק למנוחה.
* לאכול נכון לפני אימון ואחרי.
9. האם את רואה משותף בין ניהול ספריה וריצה?
שאלה יפה. אני רואה קשר בין הריצה לבין החיים שלי באופן כללי.
אני מגדירה לעצמי מטרות ומנסה להשיג אותן, אותו כנ”ל בספריה. יש לי חזון איך ספריה ציבורית צריכה להיות ואני חותרת אליו לעתים בריצת חימום, לפעמים בכל הכוח, לעתים צריכה סבלנות של רצים למרחקים ארוכים, אולם בעיקר צריך התמדה והנאה מתמשכים, כמו בריצה.
10. איך את מפנקת את עצמך?
בעוגת תפוחים, ביוגה, בבגד יפה, בקפה עם חברות, להמשיך?
11. המלצתך לספר טוב? – סושי למתחילים , מריאן קיז
12 .אין שאלה אבל יש שורות ריקות שאת יכולה למלא בתוכן שלך 🙂
תודה על ההזדמנות מתי להתבונן על הריצה שלי, היה לי כיף לענות על השאלות שעניינו אותי.
עשית לי טובה גדולה, כי הכנת אותי להרצאה שאני צריכה לתת בכנס מנהלי ספריות בנושא ריצה לגוף ולנפש. אז תודה.בנוסף, עולם הריצה כל כך רחב, יש אתרים נפלאים באינטרנט, כתבות, מחקרים, חנויות מתמחות.
כדאי לבחון מה את אוהבת , מה לא, להתבונן על עצמך כרצה, על הוויתורים , הרווחים, לשתף את המשפחה והילדים. הילדים שלי יודעים כמה אני רצה ואני נהנית לשתף אותם.
הטיפ שאני קיבלתי מריקי – את המרתון ליום הולדת 50 אפשר לרוץ במהלך כל השנה ה50.
כדי להתחיל במקצה של 2-3 ק”מ ולהעריך במהלך השנה את המרחקים.
פשוט כל כך, הגיוני כל כך ומציאותי כל כך. ממקד ומדויק – בדיוק מה שהיתי צריכה בימים האלו.
לאמהות ואבות שביננו אני ממליצה להיעזר בריקי גם בהיבט המקצועי שלה כמנהל ספרייה ולקרוא את הפוסט המתייחס להקראת ספרים לילדינו ” מדוע חשוב להקריא סיפור לילדים שלנו?” וגם את הפוסט “15 דקות ביום והילד שלך גאון” שכתבה בבלוג שלה ” ריקי כרמל קוראת ומשתפת” .
אתם מוזמנים לשוחח עם ריקי ישירות –תלחצו כאן
אני נהניתי מאוד מהראיון עם ריקי. אם גם אתם אהבתם תעשו לייק, תשתפו.
אם מסכרן אותכם עם מי הראיון הבא – תעשו עקוב אחרי, למעלה בצד שמאול.
ועד הפוסט הבאה – חג סוכות שמח