מתי כהן

לפני כמה חודשים ,כשרק התחלתי לחשוב איך אני מוציא לפועל את הראיון לרוץ לאור מצבי הבריאותי אז, בשיטותים שלי ברשת קראתי את פוסט “לאמא יש חיים” שכתבה ליאת עיני. בפוסט ליאת נוגעת בתחומים חשובים מהחיים דרך הפריזמה של הריצה. היה משהו בכתיבה של ליאת שמאוד אהבתי – הפשטות שבה היא מעבירה מסרים חשובים, העצות בסוף … קראו עוד>>

היום יום האהבה, החנויות מלאות במתנות …
אני רואה אנשים עוצרים ליד הדוכנים, בוחנים את שלל המתנות המוצגים ומנסים למצוא את המתנה שהכי תביעה את אהבתם ,הכי תשמח את הצד השני.
אני חולפת ולא עוצרת אפילו לרגע. זה לא מדבר אלי.

בעיניי רוחי שמלתה הלבנה נשארה יתומה.
איך עשית אהבה עם אנס? איך נתת לו לגעת בך?

אני מרגישה כאילו כל המשפחה הזו על הכתפיים שלי עכשיו. כואבת את הכאב שלהם, פוחדת את הפחד שלהם. בתוך תוכי אני פוחדת פחד מוות. הבטן כואבת לי.