הגעתי ראשונה מהסוף… ניצחתי את עצמי פעם נוספת
אני שמנה וקשה לי מאוד לרוץ אבל אני נהנית מזה וזה עושה לי טוב.
אני שמנה וקשה לי מאוד לרוץ אבל אני נהנית מזה וזה עושה לי טוב.
“הי לילי, זאת מתי, מה נשמע?” כך התחילה השיחה שלי עם דודה שלי. “הכל בסדר מותק, איך אתם, מה שלומך? איך הבריאות?” זו דודה שמערכת היחסים שלי אתה ועם בעלה איתמר, הוא בפועל הקרוב המשפחה, מתנהלת בצורה לא שגרתית. אני מקפידה להתקשר לפסח ,ראש השנה , כיפור ולפעמים גם רק כדי לשאול מה שלומם, אנשים … קראו עוד>>
היום סגרתי מעגל.לפני כ40 שנה סבתי היהודייה הצביעה מתוך פחד עבור מפלגה שהיא לא האמינה בה.
היום, אני בראש מורם ובלי פחד הצבעתי עבור המפלגה שאני כן מאמינה בה.
בבוקר בעלי אומר לי ” את יודעת, שבוע שעבר בזמן הזה בדיוק המתנת על קו הזינוק. היית מאמינה שעבר שבוע?”
בארוחת הערב החתן שואל אותי :”מתי, איך הייתה הריצה שלך במרתון?”
האמת, לא ידעתי מה לענות לו….
זה לא יהיה עוד פוסט על הצלחה אדירה, על ניצחון הרוח על מגבלות הגוף.
זה פוסט של תעשה ואל תעשה מניסיון קצרצר של חובבנית מוחלטת שרוצה יום אחד לרוץ מרתון.
לפני כמה חודשים ,כשרק התחלתי לחשוב איך אני מוציא לפועל את הראיון לרוץ לאור מצבי הבריאותי אז, בשיטותים שלי ברשת קראתי את פוסט “לאמא יש חיים” שכתבה ליאת עיני. בפוסט ליאת נוגעת בתחומים חשובים מהחיים דרך הפריזמה של הריצה. היה משהו בכתיבה של ליאת שמאוד אהבתי – הפשטות שבה היא מעבירה מסרים חשובים, העצות בסוף … קראו עוד>>