הגעתי ראשונה מהסוף… ניצחתי את עצמי פעם נוספת
אני שמנה וקשה לי מאוד לרוץ אבל אני נהנית מזה וזה עושה לי טוב.
אני שמנה וקשה לי מאוד לרוץ אבל אני נהנית מזה וזה עושה לי טוב.
בבוקר בעלי אומר לי ” את יודעת, שבוע שעבר בזמן הזה בדיוק המתנת על קו הזינוק. היית מאמינה שעבר שבוע?”
בארוחת הערב החתן שואל אותי :”מתי, איך הייתה הריצה שלך במרתון?”
האמת, לא ידעתי מה לענות לו….
זה לא יהיה עוד פוסט על הצלחה אדירה, על ניצחון הרוח על מגבלות הגוף.
זה פוסט של תעשה ואל תעשה מניסיון קצרצר של חובבנית מוחלטת שרוצה יום אחד לרוץ מרתון.